האלפקות והלאמות הן גמלים קטנים שהתפתחו בהרי האנדים שבדרום אמריקה.
לפקות התפתחו בצורה שונה מאד מ”בן דודם” הגמל המדברי, שהטבע הכשיר אותו לחיים במדבר הלוהט; תנאי החיים והקור בהרים הגבוהים גרמו להתפתחות בעל חיים קטן, מלא בצמר, וללא יכולת לאגור מים ומזון. צמר האלפקות קל ומצטיין ביכולתו לשמור על חום הגוף.
במולדתן שבארצות האנדים משמשות האלפקות בעיקר כמקור לצמר, המשמש לייצור בגדים, שמיכות ושטיחים. הלאמות, בעלות צמר גס יותר, משמשות לנשיאת משאות בשבילי ההרים.
האלפקות ידועות לא רק בשל צמרן האיכותי, אלא גם בזכות מנהגיהן הייחודיים.
האלפקות והלאמות הם גמלים ננסיים המגודלים בידי האינדיאנים של דרום אמריקה. כמו הגמלים הם מעלי גירה וברגליהם כריות האופייניות לגמלים. האב הקדמון של משפחת הגמלים היה יצור קטנטן בגודל ארנב, אשר חי לו במרחבי קליפורניה שבאמריקה לפני כ-50 מיליון שנה.
במדבריות התפתח גמל בעל יכולת נדידה אשר נושא בדבשתו מאגר שומן לימים קשים
בערבות הקפואות שטופות הרוחות שבמונגוליה וסיביר התפתח הגמל הדו דבשתי השעיר
בדרום אמריקה התפתחו גמלים קטנים שלא נזקקו למאגרי מזון אך פיתחו מאגרי צמר, אלה הויקוניה והגואנקו החיים כחיות בר עד ימינו ומהם ביתו האינדיאנים הדרום אמריקנים את האלפקות והלאמות
יריקות
ויכוח בין אלפקות על מזון, בני/בנות זוג או מעמד בתוך העדר, מתקיים בעיקר באמצעות יריקות – מחזה משונה ומצחיק לצפייה. האלפקות לא יורקות על בני אדם בכוונה, אך אם נימצא בסביבתן כשהן רבות זו עם זו, גם אנחנו עלולים להיפגע…
רבייה
לנקבת האלפקה (והלאמה) אין עונת ייחום או מחזור, אלא היא יכולה להיכנס להריון כמעט בכל יום מימות השנה. תהליך הביוץ מתחיל אצל הנקבה בתגובה לגירוי, ולכן ההזדווגות ארוכה במיוחד (יכולה להימשך למעלה משעה!). במהלך ההזדווגות נפוץ לראות נקבות “ממתינות בתור” או מנסות “לגנוב” את תשומת לבו של הזכר, וגם זכרים המפריעים זה לזה ביריקות ובצרחות. משך ההריון של האלפקה הוא 11.5 חודשים, בסיומו היא ממליטה ולד אחד בלבד.
בתי שימוש ציבוריים
את צרכיהן עושות האלפקות אך ורק ב”בתי שימוש” שהן קובעות לעצמן – מעין “לוחות מודעות” שדרכן הן למדות על חברותיהן לעדר – מי בהריון, מי המליטה לאחרונה, מי חולה או חלשה, ועוד…