המסע שלא יאומן מהרי האנדים להרי הנגב
היה לנו חלום: לגדל בעל חיים מעניין, מקורי, והעיקר – שלא למאכל.
נדדנו עד הרי האנדים שבדרום אמריקה, המתנשאים לגובה מרשים של כ-4,000 מטרים מעל פני הים, שם פגשנו לראשונה את האלפקות והלאמות. התאהבנו בצמר האייכותי במראה המיוחד באופי הלבבי בקולן השקט ובפוטנציאל שעדיין לא מוצה. כל אלה קסמו לנו.
האלפקות, סוג של גמלים זעירים, נראו כשילוב של אילה רבת חן וכבשה מלאת פרווה, ושבו את לבנו. הייתה זו אהבה ממבט ראשון. כך נולד הרעיון להביא ולגדל את בעלי החיים האלה בישראל.
במשך חודשים שוטטנו בין כפרי האינדיאנים, צאצאים ישירים של ממלכת האינקה המפורסמת.
למדנו שבממלכת האינקה מילאו האלפקות תפקיד מרכזי בכלכלת המדינה ובתרבות; האינדיאנים הפיקו מהאלפקות חלב, מהצמר סרגו מלבושים להגן על גופם מהקור העז, בלאמות השתמשו לנשיאת משאות בשבילי ההרים, ואף הקריבו אותן קורבנות לאלים השונים .בחרנו את האלפקות המובחרות ביותר לפי סוג הצמר, צבעו, ואיכותו.
זה היה רעיון בלתי אפשרי, הרפתקאה מטורפת, ובסופה הגענו למצפה רמון והאלפקות מצאו בית חדש ונעים.
בישראל חיפשנו מקום מתאים שיהיה גבוה, יבש, מדברי, רחב ידיים וגם יפה. כך הגענו להר הנגב, ובמפגש ואדיות המשובצות טרסות נבטיות עתיקות, הקמנו את חוות האלפקות.
מהרה התברר כי קסמן של האלפקות, הפעילות הססגונית בחווה, נופי המדבר מסביב ועצם הרעיון של התיישבות מיוחדת בלב הר הנגב – כל אלה עשו את החווה לאתר ביקורים אטרקטיבי למשפחות, לנוער ולקבוצות תיירים. עד כה ביקרו אותנו למעלה ממיליון מבקרים.
בית הצמר
מצאנו שהמטוויות בארץ ובחו”ל לא מסוגלות לעבד את הצמר האיכותי שלנו, שהוא עדין ורב גוונים בהשוואה לצמר הכבשים הרגיל, ולכן הקמנו בחווה את בית הצמר – בו אנו טווים את הצמר שלנו.
כיום אנו מטפחים עדר של אלפקות ולאמות ועוד בעלי חיים. כאן בחווה מתבצע כל תהליך ייצור הצמר – מגידול האלפקות, דרך הגז וכלה בטוויית הצמר. עובדה זו, יחד עם קסמן של האלפקות ויופי המדבר, עושים את החווה ליחידה מסוגה בעולם.
סוסים במדבר
המכתשים, נופי הבראשית, תופעות הטבע והקרבה למכתש הולידו את הרעיון לפתח רכיבה על סוסים במדבר. רכשנו ואילפנו סוסי פרא במיוחד לרכיבה במדבר, ואכן הסוסים שלנו קטפו פרסים רבים בתחרויות וזכו לשבחים ממומחים בין לאומיים.